Vayedaber

Simple Havroutah

'Avodah Zarah

Daf 12a

שֶׁשָּׁפְתוּ שְׁתֵּי קְדֵירוֹת עַל גַּבֵּי כִּירָה אַחַת? וְלֹא חַשּׁוּ לָהֶם חֲכָמִים! מַאי ''לֹא חַשּׁוּ לָהֶם חֲכָמִים''?

Traduction

place two pots on one stove, and yet the Sages were not concerned and did not issue a prohibition with regard to the meat that was in the pot belonging to the Jew, despite the fact that forbidden food was in close proximity to the permitted food? Similarly, in this case as well, the Sages were not concerned about the bazaar’s proximity to Gaza and did not prohibit engaging in business there. The Gemara asks: What did he mean in stating: The Sages were not concerned, with regard to the meat, and how does that case relate the issue here?

Rachi non traduit

שפיתת קדירה כשמניחין אותה אצל האור על גבי כירה קרי שפיתה לשון שפות הסיר (יחזקאל כד):

ולא חשו חכמים. אע''פ שסמוך איסור אצל היתר מאד. הכא נמי אע''פ שבני העיר האסורין סמוכין לבני חוצה לה שאין להם עבודת כוכבים היום לא חשו:

מאי לא חשו. איכא למימר בשתי קדירות דלילף הכא דכוותה:

אָמַר אַבָּיֵי: מִשּׁוּם בְּשַׂר נְבֵילָה לָא אָמְרִינַן, דִּלְמָא מַהְדַּר אַפֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לַאֲחוֹרֵיהּ וְשָׁדֵי גּוֹי נְבֵילָה בִּקְדֵירָה, דִּכְוָותַהּ הָכָא נָמֵי לֹא חַשּׁוּ לָהֶם חֲכָמִים מִשּׁוּם דְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

Abaye said: The Sages were not concerned with regard to the possibility of eating the meat of an unslaughtered animal carcass. We do not say: Cooking in this manner is prohibited since perhaps the Jew will turn his face and at that moment the gentile will throw meat of an animal carcass into his pot. Here too, in the corresponding situation, although the permitted and prohibited places are in close proximity, the Sages were not concerned about engaging in business transactions in the bazaar of Gaza, even due to the possibility that money associated with idol worship would end up in the hands of the Jews. If the money were for the purchase of an animal used as an offering for idolatry, those coins would be prohibited by Torah law. Nevertheless, the Sages were not concerned about this possibility, just as they were not concerned that the gentile might add his meat to the Jew’s pot.

Rachi non traduit

משום בשר נבילה. ואע''ג דאיכא למיחש לאיסור דאוריית' לא חשו לאחזוקי איסור בקדירות מן הספיקא:

הכא נמי. לא מחזקינן דמי עבודת כוכבים בידי עובדי כוכבים שבחוצה לה דנימא אסור למכור להם בהמה שדמים הללו שהוא מקבל מהן מחמת בהמה זו דמי עבודת כוכבים הן שהבהמה היום לצורך בני תוכה היא ונקרבים היום לעבודת כוכבים והוא איסור דאורייתא מלא ידבק בידך מאומה וגו' (דברים י''ג:י''ח) וכ''ש היכא דידעינן דמשל חוצה לה הן דלספק איסורא דרבנן לא חיישינן דנימא דלמא האי גברא שייך בתר בני תוכה והוי היום יום אידו ועבר האי גברא אדרבנן דאסרי לישראל לשאת ולתת עמם ביום איד:

Tossefoth non traduit

דלמא מהדר ישראל אפיה. וא''ת מאי שנא משאר איסורים דעלמא דשריא ביוצא ונכנס וי''ל דהא דשרינן בעלמא יוצא ונכנס היינו היכא דנתפס כגנב אם מצאו ישראל ותבע ליה לדינא אבל הכא יכול לתחוב הכף של נבלה בקדירה ויאמר להגיס את תבשילך נתכוונתי שלא יקדיח אי נמי הכא מיירי בתבשיל אכסנאי דלא מרתת מיניה ולרבא איכא למימר דשרי יוצא ונכנס אפי' באכסנאי ומשום הכי לא מייתי ראיה מבשר נבלה לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים דהתם עובד כוכבים מרתת דלמא חזי ליה ותבע ליה בדינא:

ושדי עובד כוכבים נבילה בקדיר'. פירש ר''י שדי בשר כחושה שלו ושקיל בשר שמינה כדי להרויח אבל בחנם כדי להכשיל את ישראל לא חיישינן אפילו הולך למרחוק וראיה מדלקמן בפרק שני (עבודה זרה דף לד:) גבי ההיא ארבא דמורייסא דלא חייש לתערובת חמרא כיון דקיסתא דמורייסא בלומא פי' בזוזא וקיסתא דחמרא בארבעה לומי פירוש בארבע זוזי ומהאי טעמא שבקינן בכל יום קדירות שלנו לשפחותינו עובדות כוכבים ולא חיישינן דלמא הטילה איסור בתוכו:

דכוותה ה''נ לא חשו חכמים לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים. פירש הקונטרס דנימא דמים הללו שהוא לוקח מהן בשר זו של בני תוכה הן וכבר היו נקרבים לעבודת כוכבים ואסורין מדאורייתא דכתיב לא ידבק בידך מאומה משמע דלאביי נמי אם הוה ידעינן בודאי שהם של עבודת כוכבים אסורין ושאני הכא משום דלא חשו ולרבא אפי' למיחש חיישינן ואסור וקשיא דלקמן בפ''ב (עבודה זרה דף סד. ושם ד''ה מסתברא) קאמר הדר יתבי וקמיבעיא להו דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים אסורין או מותרין ומסיק רב נחמן דמותרין ומייתי ראיה ממתניתין עובד כוכבים שהיה נושה בו ישראל מנה ומכר עבודת כוכבים והביא לו המעות מותרים ושמא משום הך קשיא פ''ה דמי עבודת כוכבים שנקרבים היו לעבודת כוכבים ולא דמי לההיא דפ''ב דר''ל חליפי עבודת כוכבים וחליפי עבודת כוכבים אינם אסורים אלא כשהחליפם ישראל אבל כשהחליפם עובד כוכבים מותרין מיהו קשיא דאפי' הוו נקרבין לעבודת כוכבים אינם אסורין דבעינן עבודה שנעשית כעין פנים כדאמרינן לקמן פרק רבי ישמעאל (עבודה זרה דף נא.) זרק מקל לפניה חייב משום דדרכה בכך והמקל אינו נאסר דבעינן תקרובת כעין פנים וליכא ויש פירושים אחרים שהגי' רש''י דאביי לא ס''ל הך מתני' דלקמן פרק בתרא (עבודה זרה דף סד.) ודוחק הוא לומר דאביי ורבא ורבה בר עולא לא שמיע להו ועוד קשיא מפ''ב אההיא דפרק אין מעמידין (לקמן עבודה זרה דף לג.) גבי והולכין לתרפות ת''ר ישראל ההולך ליריד של עובדי כוכבים וכו' עובד כוכבים שהולך ליריד בין בהליכה בין בחזרה מעותיו מותרין דאמרינן אימור חמרא זבין גלימא זבין משמע הא עבודת כוכבים זבין אסור אלמא חליפי עבודת כוכבים אסורין פי' ר''ת דההיא דפ''ב (לקמן עבודה זרה סד.) דשרי חליפי עבודת כוכבים היינו בעובד כוכבים שפורע חובו מדמי עבודת כוכבים שמכר דהאי דאמר דעבודת כוכבים תופסת דמיה היינו מוהיית חרם כמוהו והיינו דוקא כשהחליפה ישראל אבל כשהחליפה עובד כוכבים לא שייך אבל הכא ובפרק אין מעמידין (לקמן עבודה זרה דף לג.) מיירי שהעובד כוכבים מקצה הדמים לצורך עבודת כוכבים אחרת ולכך אסורין הדמים וא''ת דאביי קאמר הכא דלא חשו לבני חוצה לה משום דמי עבודת כוכבים הא לבני תוכה אסור משום דמי עבודת כוכבים ומ''ש מדלקמן פרק אין מעמידין (שם) דפסקינן באימר חמרא זבין גלימא זבין וה''נ נאמר הכי ויהא מותר אף לידועים שהם בני תוכה ואומר ר''י דהכא מיירי ביריד שהוא קבוע לקנות תשמישי עבודת כוכבים וצרכיה הלכך לבני תוכה אסור דאיכא למיחש לדמי דעבודת כוכבים אבל התם מיירי ביריד שאינו קבוע לכך ולפיכך יש לתלות באימר גלימא זבין ורבא פליג ואמר אי הוה לן למיחש לדמי עבודת כוכבים שהיה היריד עשוי לכך חיישינן ואפילו בחוצה לה אבל רבא סבר דאין היריד עשוי לכך ומשום יום אידם איבעיא ליה:

רָבָא אָמַר: מַאי ''לֹא חַשּׁוּ לָהֶם חֲכָמִים''? מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם.

Traduction

Rava said that there is a different explanation. The Sages were not lenient in the face of a potential violation of Torah law, but were lenient in a case where it was rabbinic law that might be violated. As for Rabbi Ḥanina’s comparison to pots in Tyre, there is no concern that a gentile might throw his meat into the pot of a Jew, as he would derive no benefit from doing so and would be afraid that the Jew might see him. By contrast, here the gentile is engaged in business. Rather, what is it that the Sages were not concerned about in the case of the pots? Although the gentile is cooking food next to the Jew, there is no concern with regard to the possibility that the gentile might cook the Jew’s food, causing the latter to violate the rabbinic prohibition against eating food cooked by gentiles.

Rachi non traduit

רבא אמר. האי לא חשו לאו לבשר נבילה קאמר דנילף מינה דכוותה דלא ניחוש לדמי עבודת כוכבים דהא לא דמי דהתם לית הנאה לעובד כוכבים דנישדי נבילה לקדירה דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא אבל הכא מתכוין עובד כוכבים לעשות רצון חבירו אלא ה''ק לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים דלמא סמיך ישראל לעובד כוכבים לבשליה וקאכיל בשולי עובדי כוכבים דרבנן:

דִּכְוָותַהּ, הָכָא נָמֵי, לֹא חַשּׁוּ לָהֶם חֲכָמִים מִשּׁוּם יוֹם אֵידָם.

Traduction

Rava concludes: Here too, in the corresponding situation, it is referring to a case where the coins were the gentile’s own money. The Sages were not concerned about engaging in business transactions in the bazaar of Gaza, even due to the possibility that the Jew might be engaging in business with residents of Gaza on their festival day, which would be a violation of rabbinic law.

Rachi non traduit

וה''נ. היכא דפשיטא דדמים הללו מתוך תיבתו לקחם וליכא למיחש לאיסורא דאורייתא לא חשו חכמים לספק איסורא דרבנן:

משום יום אידם. למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה ושקיל וטרי האי ישראל בהדיה ביום אידו:

רַבָּה בַּר עוּלָּא אָמַר: לֹא חַשּׁוּ לָהֶם חֲכָמִים מִשּׁוּם צִינּוֹרָא.

Traduction

Rabba bar Ulla says: Even if the concern in the case of the pots applied only to the gentile cooking the Jew’s food, not the consumption of non-kosher meat, with regard to the bazaar the halakha would not be comparably lenient. The reason is the Jew need only stir the coals once to do to ensure that the food in his pot is not considered cooked by a gentile, an option that does not apply here. Rather, in the case mentioned by Rabbi Ḥanina, the Sages were not concerned with regard to the possibility that food might splatter [tzinnora] from the gentile’s pot into the Jew’s pot. This is an especially lenient case, both because this is an unlikely possibility and because that small amount of food would be nullified by a majority of the Jew’s food.

Rachi non traduit

רבה בר עולא אמר. ביום אידם של בני עזה לא שרא ר''ח לשאת ולתת עם בני עטלוזא ולא דמי לשתי קדירות דהתם ליכא למיחש משום בישולי עובדי כוכבים מכי אתי ישראל חדא זימנא בגחלים אבל הכא איכא למיחש דלמא האי עובד כוכבים שייך בתר בני תוכה הואיל וסמוכה לה ומתני' דקתני דחוצה לה מותר לאו בסמוכה כולי האי קאמר ור''ח לפני אידיהן הוא דשרי וה''ק לא חשו להם חכמים לשמא נתזה צינורא מתוך קדירת עובד כוכבים לתוך קדירת ישראל הואיל ואיסור קל הוא חדא דלא שכיח ועוד דאי נמי שכיח בטיל ברובא ה''נ לא חשו לאיסור חוצה לה של בני עזה ואע''פ שסמוכה לה ממש:
כל היכא דתני שיש בה עבודת כוכבים משמע שהיום עובדין ליראה שלהם:

דִּכְוָותַהּ, הָכָא נָמֵי, לֹא חַשּׁוּ לָהֶם חֲכָמִים מִשּׁוּם לִפְנֵי אֵידֵיהֶן.

Traduction

Rabba bar Ulla concludes: Here too, in the corresponding situation, the Sages were not concerned about engaging in business transactions in the bazaar of Gaza with regard to the days before the festival of Gaza. This is an analogous case to that of the splattered food, as it is outside the festival in both time and place.

מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם וְכוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה — אָסוּר לִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ, וְלֹא מִתּוֹכָהּ לְעִיר אַחֶרֶת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל זְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיוּחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם — אָסוּר, אֵין הַדֶּרֶךְ מְיוּחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם — מוּתָּר.

Traduction

§ The mishna teaches: What is the halakha with regard to traveling there, a place that is celebrating a pagan festival? If the road leads only to that place, it is prohibited, but if the road leads to another place as well, it is permitted. In this connection, the Gemara cites a related baraita. The Sages taught: In the case of a city in which there is active idol worship, i.e., its residents are worshipping their idol on that day, it is prohibited to enter the city, and one may not leave it for another city; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: As long as the road is designated only for that place, it is prohibited to enter the city. But if the road is not designated for only that place, it is permitted.

Rachi non traduit

אסור ליכנס לתוכה. משום חשד דאמרי איהו נמי אזיל למפלח:

יָשַׁב לוֹ קוֹץ בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה — לֹא יִשְׁחֶה וְיִטְלֶנָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה — מוּתָּר. נִתְפַּזְּרוּ לוֹ מְעוֹתָיו בִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה — לֹא יִשְׁחֶה וְיִטְּלֵם, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה — מוּתָּר.

Traduction

The baraita continues: If a thorn became imbedded in one’s foot while he was standing before an object of idol worship, he may not bend down and remove the thorn, because he appears to be bowing down to the object of idol worship; but if he is not seen, it is permitted. If one’s coins were scattered while he is before an object of idol worship, he may not bend down and pick them up, because he appears to be bowing down to the object of idol worship; but if he is not seen, it is permitted.

Rachi non traduit

ישב לו קוץ. נתחב לו קוץ ברגלו:

ואם אינו נראה. מפרש לקמן:

מַעְיָין הַמּוֹשֵׁךְ לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה — לֹא יִשְׁחֶה וְיִשְׁתֶּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְאִם אֵינוֹ נִרְאֶה — מוּתָּר. פַּרְצוּפוֹת הַמְקַלְּחִין מַיִם לִכְרַכִּין — לֹא יַנִּיחַ פִּיו עַל פִּיהֶם וְיִשְׁתֶּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְנַשֵּׁק לַעֲבוֹדָה זָרָה. כַּיּוֹצֵא בּוֹ — לֹא יַנִּיחַ פִּיו עַל סִילוֹן וְיִשְׁתֶּה, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.

Traduction

Likewise, if there is a spring that runs before an object of idol worship, one may not bend down and drink from it, because he appears to be bowing down to the object of idol worship; but if he is not seen, it is permitted. With regard to figures of human faces [partzufot] that spray water in the cities, i.e., fountains, one may not place his mouth on the mouths of the figures and drink, because he appears to be kissing the object of idol worship. Similarly, one may not place his mouth on a pipe [sillon] and drink,here due to the danger that this practice poses.

Rachi non traduit

פרצופות המקלחין מים. פרצופות אדם חלולין ונכנס סילון מים לאחוריהם לתוכן ויוצאין דרך פיהם:

בכרכים. דרך יושבי כרכים להתנהג בגדולה להכי נקט כרכים:

ע''ג סילון. צינור מחובר בקרקע:

מפני סכנה. שלא יבלע עלוקה שנשוא''ה בלע''ז:

מַאי ''אֵינוֹ נִרְאֶה''? אִילֵּימָא דְּלָא מִתְחֲזֵי, וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל מָקוֹם שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן, אֲפִילּוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים אָסוּר! אֶלָּא אֵימָא: אִם אֵינוֹ נִרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה — מוּתָּר.

Traduction

The Gemara asks: What does the baraita mean when it states: If he is not seen? If we say it means that he is not seen by others, doesn’t Rav Yehuda say that Rav says: Wherever the Sages prohibited an action due to the appearance of prohibition, it is prohibited even in the innermost chambers where no one will see it, as the Sages did not distinguish between different circumstances in such cases. Accordingly, the fact that he is not seen by anyone should make no difference with regard to whether or not the action is prohibited. Rather, say: If he is not seen as one who bows down to an object of idol worship, i.e., he turns his side or back to the idol, then it is permitted.

Rachi non traduit

אילימא דלא מיתחזי. שאין אדם רואהו:

כל מקום שאסרו חכמים. דבר המותר ואסרוהו מפני מראית העין שהרואהו חושדו בדבר עבירה:

אפילו בחדרי חדרים אסור. במקום שאין אדם רואה אסרוהו:

ואם אינו נראה כמשתחוה. שפונה אחריו או צידו לצד עבודת כוכבים:

Tossefoth non traduit

והאמר רב יהודה אמר רב וכו'. ואף על גב דפליגי ביה תנאי בפרק במה אשה (שבת דף סד:) מ''מ לא בעי לתרץ דפליגא הך ברייתא על רב יהודה:

כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין וכו'. פי' רב נסים גאון דאין הלכה כרב מדתנן פרק שני דחולין (דף מא. וע''ש בתוס') ובשוק לא יעשה כן שלא יחקה המינים ועוד תנן בשבת (דף קמו:) שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם אלמא לא אסרו בחצר אע''ג דבשוק אסור מפני מראית העין כך קבלתי בשבת מפי מורי החסיד ובתוספות רבינו יהודה מצאתי נראה לר''י דהלכתא כרב כדפרישית בשבת פ' במה אשה (שבת דף סה. ושם ד''ה אמר):

וּצְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא קוֹץ, מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר לְמֵיזַל קַמֵּיהּ וּמִשְׁקְלֵיהּ, אֲבָל מָעוֹת דְּלָא אֶפְשָׁר — אֵימָא לָא.

Traduction

The Gemara comments: And it is necessary for the baraita to list all of these cases, notwithstanding their similarity. As, if it had taught only the case of the thorn, one might have thought that bending down to remove a thorn is prohibited because it is possible to walk past the figure, and only then take out the thorn. But in the case of the coins, where it is not possible to collect them elsewhere, you might say that it is not prohibited to pick them up.

Rachi non traduit

למיזל קמיה. עד שיעבור מכנגד עבודת כוכבים:

וְאִי תְּנָא מָעוֹת — דְּמָמוֹנָא, אֲבָל קוֹץ דְּצַעֲרָא — אֵימָא לָא. וְאִי תְּנָא הָנֵי תַּרְתֵּי — מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא סַכָּנָה, אֲבָל מַעְיָין דְּאִיכָּא סַכָּנָה, דְּאִי לָא שָׁתֵי מָיֵית — אֵימָא לָא. צְרִיכָא.

Traduction

And furthermore, if the baraita had taught only the case of the coins, one might have thought that the reason for the stringent ruling is that the loss is purely financial. But in the case of the thorn, which causes him pain, you might say that it is not prohibited to remove it. And finally, if the baraita had taught only these two cases, one might have thought that they are prohibited because there is no danger if the action is not performed on the spot. But in the case of the spring, where there is an element of danger, that if he does not drink he might die, one could say that it is not prohibited. Therefore, it is necessary to state each example.

Rachi non traduit

אבל מעיין דאיכא סכנה דאי לא שתי מיית. בצמא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source